סיפור התכנון של דירה קטנה

כיצד מתכננים דירה שלמה בתוך 32 מ"ר בלבד?

התשובה היא שמתכננים כמעט אותו הדבר כמו דירה גדולה רק בקנה מידה מוקטן של 32 מ"ר.

תכנון דירה קטנה דורש חשיבה מינימליסטית, הן מצד הלקוח והן מצד המתכנן. צריכה להיות נכונות להיפרד מכל מה שלא הכרחי. בוודאי שהיא איננה מתאימה ל"אגרנים". עם זאת זו ממש לא סיבה להפחתה באיכות החיים.

החשיבה לפרטים היא חלק עיקרי במקצוע שלי כמעצבת פנים ומבחינתי אין כאן שינוי בעבודת העיצוב. כמו בכל פרויקט, התכנון נעשה בהתאמה מקסימלית ללקוח ולנכס.

ההחלטה העיצובית שלקחתי מראש היא שלא יהיה בדירה שום תחכום, שמסתתר ודורש פעולות שונות ומייגעות על מנת להתגלות. שום דבר לא "קופץ" מהארון או מצריך עבודה יומיומית בסידור מיוחד של החלל ממצב אחד לאחר.

הדירה מצהירה, ללא התנצלות: זו אני! יש בי כל מה שנחוץ בצורה נגישה ונוחה. רק קנה המידה שלי הוא "small".

הדירה היא של גרוש שילדיו בגרו וביקש לעצמו נוחות וקרבה לעבודתו ולים. צריך להודות שלא כל אחד הולך עם שאיפותיו עד הסוף ויזכה לחוות את ה"עיר ללא הפסקה" בכזו נגישות. להחלטה הסופית קדם דיון משפחתי עם הילדים והגרושה והייתה הסכמה שמגשימים את השאיפה ומתפשרים על גודל הדירה.

האמרה הנדל"נית הידועה: Location Location Location, הובילה את העסקה ואכן הדירה נמצאת במרכז תל אביב המבוקש, באחד מבנייניה הישנים והמיוחדים לשימור.
הבנין נבנה כנראה בסוף שנות ה-30 של המאה הקודמת. אני חושדת שאפשר לייחס אותו לאדריכל דב כרמי על פי פרט מעקה המדרגות המיוחד וריתמוס הפתחים בלובי. השלט הקטן שקבוע מעל הכניסה מספר כי "בבית זה חי ויצר המלחין אלכסנדר אוריה בוסקוביץ", שבין לחניו הידועים נמצא השיר "דודו" של חיים חפר, שנכתב בשנת 1948 להצגה "הוא הלך בשדות", על פי הרומן של משה שמיר.

הדירה מבורכת בשלושה חלונות נדיבים, היא מאד מוארת ויש בה הרגשה של מרחב. כל השאר הם תכנון, עיצוב ובחירות מתאימות, שמוכיחים שבעיצוב, כמו באמנות, הכל אפשרי.

עבודת העיצוב שלי תמיד מתחילה בהקשבה ללקוח.ה.ות. הללו שמחים לשתף ברצונות, בשאיפות, בבקשות, מה היה טוב ומתאים בדירה הקודמת וירצו שוב בדירה החדשה, ובעיקר – מה לא התאים, אולי אפילו הרגיז, וכאן יבקשו לשמוע פתרונות חדשים ויצירתיים.

הפעם קיבלתי 3 משפטים בדיוק:

  1. "בחרתי בך לעבודת העיצוב ואני סומך עליך."
  2. "לא מבין בזה ואין לי זמן לזה."
  3. "אם תרצי בכל זאת להתייעץ עם מישהו את יכולה לפנות לגרושתי. יש לה טעם טוב והיא מכירה אותי…"

עם "הוראות ההפעלה" הללו יצאתי לדרך.

התחלתי בזה שברור היום שכל דירה זקוקה לחדר רחצה הגון ולכן דבר ראשון הקדשתי קובייה בכניסה לחדר רחצה עם מקלחון מפנק ומקום למכונת כביסה וייבוש (במוצר אחד).

מעבר לקיר, פתוח לחלל, מוקם מטבח מינימליסטי עם דלפק עץ נפתח, שיכול להאריך את משטח העבודה בעת הצורך. הלקוח הצהיר שהמטבח פחות חשוב לו ולכן הוקצה לו שטח מצומצם. הקצה השני של הדירה (שהוא כמובן ממש קרוב ולא כמו שזה נשמע) הוקדש לחלל השינה, בו מיטה זוגית וארון קיר. בתווך ביניהם התמקם הסלון.

חלק גדול מהתקציב הוקדש לנגרות אישית בהזמנה, שתוכננה עד התקרה על מנת לנצל את מלוא שטחי האחסון. למטבח נבחרו מוצרי חשמל במידות פרופורציונליות: מקרר ברוחב 60 (שלמעשה הוא גם מזווה), המיקרוגל במטבח הוא גם תנור אפייה ובדירה כזו מספיקים כיריים "דומינו" של שני מוקדים. שולחן האוכל הקטן יודע להיפתח ולארח 6 אנשים (כסאות מתקפלים מאוכסנים בארגז המצעים מתחת למיטה הזוגית). בספריית הסלון ארונות סגורים, שיכולים לשמש למקומות אחסון נוספים וממש בכניסה הושאר מקום לאופניים.

נגרות הארונות היא בגוון מוחלש של אפור, הממשיך את גווני הרצפה. הווילונות הוונציאנים מעץ הוזמנו בגוון דומה. דלתות המטבח הוזמנו מפניקס נירוסטה עם קנטים שחורים, ארון הקלפה לכלים (גם לרטובים) הוא מזכוכית שחורה, המשלימה את הגוון הנבחר למוצרי החשמל. את הספה בחרתי בכחול ג'ינס. נקודות צבע עדינות נוספו בעזרת עץ טבעי, שעובר כחוט השני בכל הדירה, בכריות הנוי ובהדפסי האמנות של ענת פרי-טל על הקיר היחידי שנותר חשוף. את השאר ימלאו החיים עצמם.

צילום: גידי בועז