מגדת עתידות אני עדיין לא :), אבל אני כן יכולה לומר שאחד החללים החשובים בבית, המטבח כמובן, יכול בהחלט ללמד אותנו את התמורות המשמעותיות שחלו בחיינו המודרניים.
אפשר ללמוד מעיצוב המטבח את האסתטיקה של התקופה, הגוונים השולטים, סוגי החומרים, עיצוב הפנים המקובל, הטכנולוגיה, אך לא רק. התפתחות המטבח יכולה ללמד אותנו את סגנון החיים, המודעות לבריאות והיגיינה הנהוגים באותה העת, מעמד האישה, המעמד הסוציואקונומי, זהות אישית, זהות תרבותית, ומה לא?
נהוג ליחס את תכנון המטבח המודרני הראשון לארכיטקטית האוסטרית מרגרט שוטה-ליהוטצקי (Margarete Schütte-Lihotzky). שוטה-ליהוטצקי התבקשה לתכנן מטבח עבור דירות השיכון העממיות, שבנה משרד השיכון הגרמני, לאחר מלחמת העולם הראשונה, בשנים 1926-7. לאחר שערכה ראיונות עם עקרות בית ונשענה על תאוריות, שעסקו ביעילות העבודה במטבח, יצרה את "מטבח פרנקפורט".
המטבח היה חדרון צר מידות עם חלון אחד לאור יום וכלל תנור גז, מולו שני כיורים, מקום לייבוש כלים, פח אשפה, משטח עבודה עם קרש חיתוך, קיר פנוי לתליית כלי עבודה וארונות ומגירות אלומיניום לאחסון. פונקציונלי, מצומצם ונוח (עדיין ללא מקום למקרר כמובן).
לראשונה נעשה שימוש משולב בטכנולוגיות של חשמל, גז וחומרים חדשניים אחרים באותה התקופה, כמו: אלומיניום, זכוכית ופלסטיק.
השטח שהוקצה למטבח המודרני הראשון היה אמנם מצומצם יחסית וסגור אולם הוא תפס את מקומו כחלק ממפלס המגורים. לפני כן הוא תוכנן כחלל נפרד מהמגורים או בקומה נפרדת למשרתים.
המטבח תוכנן להתנהלות של אדם אחד, מן הסתם האישה, ולעיתים הייתה בו אפשרות ישיבה גם לילדים. לאחר מלחמת העולם השנייה היו אלו המעצבים האמריקאים שהתחילו במגמה של עיצוב מטבחים מותאמים אישית וגדולים יותר. משטחי העבודה הורחבו והתחברו, נוצר רצף בין הכיור לכיריים, נוספו מקומות אחסון רבים ופינת אכילה למשפחה כולה. עלייתן של התנועות הפמיניסטיות הוסיפו לו שטח כדי שיוכלו לעבוד בו גם שני אנשים.
בשנות השבעים והשמונים גם אנחנו התחלנו להכיר את המושג "מטבח אמריקאי", שהיה הכינוי למטבח גדול ומפואר, שריהט את מרבית הקירות בחלל המטבח. המעצבים האירופאים עדיין עשו את ההבחנה בין המגמות וטענו ש"לאמריקאים מטבחים שמנים ולאירופאים – רזים".
מאז – חלל המטבח רק גדל והתרחב בכל מובן ועם המגמה עלה גם התקציב שהושקע בו עד שהפך לחלל היקר ביותר בבית. בתחילה נפתח בחלקו בעזרת חלונות ומרווחי הצצה לסלון ולפינת האוכל, עד שנפתח במלואו והפך לחלק בלתי נפרד מהמרחב הציבורי בבית. הורדת המחיצות העלו את הביקוש לאי במטבח על צורותיו השונות, שענה לצורך במשטחי עבודה, אכילה ובתוספת של מקומות אחסון, שקודם לכן היו שעונים על הקירות שהוסרו.
היום לא נהוגה כמעט הפרדה בינו לחלל המגורים. להיפך. הוא הולך וגדל ותופס שטח גדול יותר ויותר בחלל המגורים. לעיתים אף נרחב יותר מהסלון. הוא מותאם אישית, חשוף לחלוטין וכל צורה, חומר וצבע שנבחר עבורו ישפיעו על נראות ועיצוב הבית כולו. שפע האפשרויות המוצעות היום כבר מחייבות מחשבה מעמיקה ותכנון מדויק, שינצל היטב את כל המשאבים העומדים לרשותנו, כדי שנפיק את המטבח המתאים ביותר והטוב ביותר עבורנו.
נוספו לו שפע של אפשרויות עיצוב וטכנולוגיות. חומרים ואלמנטים ממושגי העיצוב של מרחב הסלון נכנסים אליו. נמצא בו גוונים אלגנטיים, כהים, אחוזי ברק משתנים, חומרים כזכוכית, גרניט פורצלן ומתכות שונות, שילובים מעניינים של ארונות תצוגה פתוחים, ספריות, בר משקאות, מרחבי ישיבה, אירוח ועוד. אנחנו גאים להציגו, אוהבים לבשל ולארח בו ומנהלים ממנו את חיינו.
ובהתאם לאורח החיים היום, הדינמי, האורבני ברובו, המטבח הפך הרבה יותר גמיש וערוך להשתנות בהתאם לצרכים האינדיבידואליים ובהתאמה למצבים שונים.
אז איננו יודעים לחזות את העתיד אבל עיצוב המטבח ללא ספק ימשיך לשקף את המגמות החברתיות ואורח החיים האישי שלנו.